מסכת כלאים 251 מ ש נ ה ח הצמח היא קצירה ) , בשביעית ( האם חלה שביעית על הנטוע בעציץ ) ובשאלות דומות 36 . במקורות אין תשובה ברורה מדוע נטעו או זרעו בעציץ, וברור שהחקלאות העיקרית הייתה קשורה ישירות לקרקע . עם זאת, השימוש בעציץ היה נפוץ למדי . בדרך כלל מדובר על ירקות או זרעים בעציץ 37 , אם כי גם על גפן הנטועה בעציץ ( ירו', לא ע"א ; תוס', ערלה פ"א ה"ג ) . את הזרעים זרעו בעציץ כדי לגדל מהם צמח הראוי לנטיעה בשדה, או כדי לבדוק את הזרעים . המגדל היה זורע בעציץ מִדְגם קטן מזרעים שקנה כדי לבדוק את כושר הנביטה שלהם : "אין בודקין את הזרעים בגללים אבל בודקין אותן באדמה ובעציץ ומשיירין משביעית למוצאי שביעית" ( תוס', שביעית פ"א הי"ב ) . כמו כן טמנו את הזרעים בעציץ כדי שיישמרו, בתנאים טבעיים, לשנה הבאה : "הטומן את הלוף בשביעית, רבי מאיר אומר דרך ארץ טומנו בעציץ כדי שלא יצמח, אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים" ( תוס', שביעית פ"ד ה"ב ) . הנקב שמדובר עליו נועד לאפשרות שהשורש יציץ מהעציץ ויתחבר לקרקע : "כמה הוא שיעורו של נקב כדי שיצא בו שרש קטן" ( משנה, עוקצין פ"ב מ"י )...
אל הספר