מסכת כלאים 246 פ ר ק ש ב י ע י ויצא מלפניו – הכרם יצא מידי האנס וחזר לבעליו . ההלכה התנאית עודדה ואף לחצה על בעל הקרקע היהודי לחזור ולגאול את נחלתו . המשנה בדמאי שונה : "החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו . רבי יהודה אומר אף המקבל שדה אבותיו מן הנכרי מעשר ונותן לו" ( פ"ו מ"ב ) , כלומר יהודי המקבל בקבלנות מן הנכרי את שדה אבותיו וחייב לפי המוסכם לתת לו חלק מן היבול, חייב לעשר תחילה ואחר כך לתת לגוי . הדרישה לתת לגוי תבואה מעושרת היא דרישה חמורה, ורבי יוחנן מסבירה : "מן המסיקין 21 שנו מתוך שאת אומר לו כן אף הוא דוחק עצמו ופודה אותה" 22 . הכרם מותר, שהרי שנינו במשניות שלפנינו שאין אדם מקדש דבר שאינו שלו, אולם מן הראוי שיקצור את התבואה שנזרעה בכרם ולו רק מפני מראית העין . במשנה לא נאמר למה יצא האנס מהקרקע, אבל ודאי שלא עשה זאת רק מרצונו הטוב . או שהיהודי פדה את הקרקע, או שהצליח לשדל את השלטונות להשיב לו את הגזלה . קוצרו אפילו במועד – אף שחול המועד אסור במלאכה בדבר שאינו אבד . בירושלמי למשנתנו מבואר : "רבי בא בר יעקב בשם רבי יוחנן כיני מתניתא מותר לקוצרו אפילו במועד" ( לא ע"א ) , כלומר אין פיר...
אל הספר