מסכת כלאים 219 מ ש נ ה ג הצורה "אפיפיורות" היא אחת מהתצורות המופיעות בכתבי היד, והשינויים ביניהן רבים ( אפפירות, אפיפיריות, אפיפיירות, אפיפארות וכו' ) . זו תופעה רגילה שמילים יווניות נדירות נהגו בצורות שונות והמעתיקים השתבשו בהעתקתן . בירושלמי מופיעה גם צורת היחיד "פיפור", וברבים "פיפירות" ( ל ע"ג ) . יש להניח שזו הצורה העברית המקורית . מילים מספר מתחילות ביוונית באות שורקת ( צ, ס, ש ) ובעברית נוספה לפניהן האות א, כמו אצטדיון, אצטדיה, שבאה מסטדיה ; ספורט שהפך לאספורט ; סכולה שהפכה בעברית לאסכולי ( מכאן school באנגלית ) ; אשקוקי שבא מ"שח" וכיוצא באלו . אם הילך החדש אסור – הזמורות גדלו ונתארכו והילכו על הזרע שבמותר . הזרע שתחת חדש זה נאסר . ההלכה במשנתנו מקלה במקצת מן התשובה שהשיבו הזקנים ביבנה . לפי התוספתא כל מקום שהחדש יכול להלך כל אותה שנה נאסר, אולם לפי המשנה רק לאחר שהילך החדש אסור . וכן המדלי על מיקצת אילן סרק – במקום אפיפיורות ניתן להדלות את הגפנים על ענפי אילן תוך הכנה והכוונת הזמורות שתימשכנה על המשך ענפי האילן . אם האילן הוא אילן סרק הוא בטל לגבי הגפן, שכן "אדם מבטל אילן סרק ע...
אל הספר