מ ש נ ה א מסכת כלאים 211 ב . אבל משנתנו מדברת על עריס רגיל הנטוע על שלח המדרגה, אך הנוף נוטה למדרגה התחתונה, או להפך, הנוף נמתח כלפי מעלה למדרגה העליונה . מעניין שהמונח "עריס" – "אריס" משמש גם כמונח לתיאור אחד מסוגי העובדים החקלאיים, ואולי יש קשר בין שני המונחים ( הטרסה היא המקום שבו עובד העריס ולכן היא נקראת על שמו ) . הנוטע שורה של חמש גפנים – לכל הפחות, בצד גדר שהוא גבוה עשרה טפחים – ומתח ותלה את בדי הגפנים מעל הגדר ( מעל המדרגה הבאה ) , או בצד החריץ שהוא עמוק עשרה – טפחים, ורחב ארבעה – טפחים . עריס זה מהווה כרם . לעיל בפ"ד מ"ה חלוקים בית שמאי ובית הלל, שלדעת בית שמאי שורה אחת של חמש גפנים דינה כדין כרם ולדעת בית הלל אינה כרם עד שתהיינה שתי שורות, אולם בעריס אף בית הלל מודים ששורה אחת של חמש גפנים מהווה כרם . מה שיוצר את הכרם הוא הריכוז של הכרמים שניכר שהם חטיבה מובדלת . כך מפרש הירושלמי ( ל ע"ב ) , ומבהיר שמשנתנו נחוצה רק לבית הלל, ולבית שמאי היא בבחינת דבר שאינו צריך להיאמר . אלא שהירושלמי מוסיף גם הסבר אחר שלדעת בית שמאי כרם הוא תמיד חמש, ומשנתנו נחוצה במקרה של "עריס עקום", שאין ...
אל הספר