משנה ו

מסכת כלאים 200 פ ר ק ח מ י ש י יעריך את הגידול בפועל . אסור – מפני שהשתהה בלקיטת הירק בכרמו וקיימו . המשנה אינה שונה "קידש" אלא "אסור", ולכאורה משתמע מן המשנה שרק הירק אסור ואינו אסור אלא באכילה, אך אינו נאסר בהנאה ואינו מקדש את הכרם או את אותה גפן, שהרי המשנה והתוספתא מבחינות ומדרגות את ההבדל בין "אסור" ל"קידש" . בפ"ז מ"ג נאמר : "אלו אסורין ולא מקדשין . . . אבל תחת הגפן . . . וארבע אמות שבכרם הרי אלו מתקדשין", ובמשנה ח שם : "עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש, רבי שמעון אומר זה וזה אסורין ולא מתקדשין", ובהמשך : "המעביר עציץ נקוב – אם הוסיף מאתים אסור" . בתוספתא נאמר : "המעביר עציץ נקוב בכרם, אם הוסיף מאתים אסור אבל אין מתקדש עד שיניחנו תחת הגפן" ( פ"ד הי"ג ; ירו', לא ע"א ) 21 . אולם במשנה שלפני משנתנו : "הנוטע ירק בכרם או המקיים הרי זה מקדש ארבעים וחמש" ; המשנה מפרטת את דינו של הנוטע ומשנתנו מפרטת את דינו של המקיים, ומשתמע שגם המקיים דינו כדין הנוטע . ואמנם הרמב"ם בהלכותיו פוסק : "אחד הנוטע ואחד המקיים כגון שראה כלאים צמחו בכרמו והניחם הרי זה קדש" ( הלכות כלאים פ"ה ה"ח ) , ולהל...  אל הספר
תבונות