מסכת כלאים 189 מ ש נ ה ב פ ע"א - ע"ב ) . הסיבה למיעוט השימוש בעגלות ברורה . ברוב הדרכים הכפריות לא היה אפשר להשתמש בעגלה, שכן טיב הדרך לא אִפשר זאת . רק בשטחי המישור היה השימוש בעגלה אפשרי . החוק הרומי אסר הפעלת עגלות הנושאות משקל מעבר ל - 600 ק"ג בערך, על כן העגלות המצוירות בפסיפסים מהתקופה הרומית ברחבי האימפריה נושאות עמן משקל כזה לכל היותר 5 . השאלה למה אסר החוק הרומי התקנת עגלות בעלות כושר נשיאה רב יותר נידונה במחקר, והוצעו לכך הצעות שונות . דומה שעדיין אין לכך תשובה משביעת רצון, אבל אין זה משנה את הנתון עצמו . את העגלה הרומית משך, בדרך כלל, צמד שוורים, ואלו התנהלו לאטם, כך שההובלה בעגלה, גם בשטחי המישור, הייתה יקרה מהובלה בחמור . מצב העגלות או הקרונות בארץ ישראל היה דומה . התוספתא קובעת שכושר הנשיאה הרגיל של עגלה הוא 576 ק"ג ( שם פ"ז ה"י ; בבלי, פ ע"א - ע"ב ) . הקרון רתום לצמד . בדרך כלל נזכר צמד הפרדות או הסוס 6 . קרון הרתום לפרדות או לסוס הוא קרון לרכיבה שנועד להובלת אדם, ובדרך כלל להובלת מישהו מבין בני העילית והמקורבים לשלטון . על כן אומר התלמוד "המתפלל וראה אנס בא כנגדו, ראה ק...
אל הספר