מסכת כלאים 172 פ ר ק ר ב י ע י נראים ככרם אחד ואין להביא זרעים ביניהם, אלא אם כן יש ביניהם כשיעור קרחת הכרם שהוא שש עשרה אמה . מתוך הדברים משמע שמחול הכרם אינו שייך לכרם אחד אלא לכרמים מספר, והוא מקום הריקודים של חלקים נרחבים מהציבור . אי זה הוא הגדר – שדנים בו חכמים ורבי יהודה, ואשר לדעת חכמים סוגר את השטח של הכרם ומצריך שתים עשרה אמות פנויות, שהוא גבוה עשרה טפחים ורוחב ארבעה טפחים – הגדר בשדה שבין כרמים עשויה לרוב אבנים בלתי מסותתות ואינה גדר עד שיהא רוחבה ארבעה טפחים וגובהה עשרה . בסוגיה בתלמוד הירושלמי ( כט ע"ב ) 12 דנים האם הגדר צריכה להקיף את הכרם מכל רוחותיו, ומסיקים מתוך דברי רבי יהודה השונה בדבריו "בין שני כרמים" שאין הגדר מקיפה בהכרח את כל הכרם אלא עוברת בין שני כרמים, ולא עוד אלא שלדעת הסוגיה די אם הגדר נמשכת לאורך שלוש גפנים . בתוספתא בראש פרק ד שנינו : "רבן גמליאל ובית דינו התקינו שיהו מרחיקין ארבע אמות מעיקר גפנים לגדר" . פירושים שונים נאמרו לברייתא זו, ויש שפירשו והוסיפו שפירושם דחוק . מעשים מעין אלו, במטבע הלשון "רבן גמליאל ובית דינו התקינו", חוזרים עוד פעמיים בתוספתא, ...
אל הספר