משנה א

מסכת כלאים 168 פ ר ק ר ב י ע י קרחת הכרם – שיעורה של קרחת בכרם, שיעורו של השטח שחרבו או נעקרו גפניו ומותר לזרוע בתוכו זרעים ולא יהא בהם משום כלאי הכרם, בית שמי אומרים עשרים וארבע אמות – על עשרים וארבע אמות . קרחת הכרם ששטחה עשרים וארבע אמות על עשרים וארבע אמות נחשבת לשדה בפני עצמו אף על פי שהכרם מקיפו מכל צדדיו . שיעורה של האמה הוא מעט יותר מחצי מטר . בית הלל אומרים שש עשרה אמה – שש עשרה אמות על שש עשרה אמות . שטח זה דיו להוות קרחת הכרם . בתוספתא ראש פרק ג מבוארת ההלכה במשנתנו : "אי זו היא קרחת הכרם, כרם שחרב אמצעו ונשתיירו בו ארבעה וחמשה גפנים 2 בין מארבע רוחות בין משלשת רוחות ובין משתי רוחות זו כנגד זו" . התוספתא אינה קובעת מה גודלה של קרחת הכרם . היא באה לפרש מה היא קרחת הכרם שעל שטחה חלוקים בית שמאי ובית הלל במשנה . המחלוקת מצוטטת במדרש תנאים ( ספרי זוטא לדברים, כב ט, עמ' 337 ) . מחול הכרם – מקום פנוי בצד הכרם 3 , ומסתבר שהיה מיועד למחולות בלילות בציר הענבים . בלילות הקיץ שהו רבים בכרם כדי לשמור על היבול ועל היין בגת, ובלילות או בלילה קבוע אף נערכו מחולות בכרם . זה הוא ששנינו בסוף ...  אל הספר