משנה ה

מסכת כלאים 155 מ ש נ ה ה מנא בעי אם בנוטין לחורבה, ניתני שמונה ? שנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן ושנים מיכן" ( כח ע"ד ) . ריש לקיש מפרש שמדובר בגומה בודדת שאין סביבה מינים אחרים, אחרת יהיה הזרע כלאיים בזרעים שמחוץ לאותה גומה . רבי מנא טוען שאם כך הוא מותר לזרוע שני זרעים ממין שונה בכל צד של הגומה ולהטות את השער לכיוונים שונים 29 . לא נאמר מה דעתו של רבי מנא, אבל מסתבר שלדעתו מותר לזרוע כל עירוב שהוא ובלבד שיהיה ברור שהשער נוטה לכיוונים אחרים . כל זאת אפילו בלב שדה ממין אחד . בגומה בודדת ניתן לזרוע אפילו שמונה מינים, ואולי אפילו יותר, שהרי כיוון שונה ( "שער נוטה" ) הוא לא רק לארבע רוחות העולם אלא גם לכיווני ביניים . ביתר עדי הנוסח נוסף משפט : ונוטה שער שלזו לכאן ושער שלזו לכאן שכל מה שאסרו חכמים לא גזרו אלא מפני מראית העין – החצי הראשון הוא חזרה מיותרת, ויחד עם חציו השני של המשפט הוא חסר ברוב עדי הנוסח הטובים 30 , והרב יהוסף אשכנזי כתב שבכל הספרים ליתא . דומה שהמשפט כולו הוא תוספת הסבר . ההכפלה של המשפט הראשון היא עדות לכך שמדובר בהערת צד שנגררה לתוך הטקסט של המשנה . עקרון מראית העין הו...  אל הספר