משנה ח

מסכת כלאים 110 פ ר ק ש נ י מתעשר מוכיחה כי לעתים היה זה צמח בר 67 . החרדל נחשב לצמח המזיק לדבורים ולבהמות ( משנה, שבת פי"ח מ"א ; בבא בתרא פ"ב מ"י ) , אך נחשב כמאכל יונים ( תוס', שבת פי"ד ה"ח ) 68 . החריע מזוהה בתלמוד הירושלמי עם "מוריקא", זאת בהמשך למגמה לזהות צמחים הנזכרים במשנה בשמם הארמי . בתלמוד הבבלי יש סדרת זיהויים ותרופות : "מאי דרדרא ? אמר אביי : מוריקא דחוחי . רב פפא אליס ובלע ליה ; רב פפי אליס ושדי ליה ( לועס בשיניו ויורק אותו ) . אמר אביי : מי שאינו בקי בדרך ארץ, ליתי ג' קפיזי קורטמי דחוחי, ונידוקינהו ונישליקינהו בחמרא ונישתי ( יביא שלוש קפיזות [ תשעה לוגים ] 69 של קורטמא של חוחים, וישחוק אותם ויבשלם ביין וישתה אותם ) . אמר רבי יוחנן : הן הן החזירוני לנערותי" ( בבלי, גיטין ע ע"א ) . אם כן הדרדר הוא מוריקא, והוא והקורטם הם ממיני הקוצים ( ושמם הכללי "חוח" ) . פליקס מזהה את החריע עם הצמח המכונה היום "קורטם הצבעים", וצמח הקוצה קרוב לאיסטיס ומשמש להפקת צבעים 70 . הקורטם גם הוא צמח גבוה המתפשט מהר ו"משתלט" על הנוף . אבל סומכין לשדה ירקות חרדל וחריע – ההבדל בין תבואה לירקות לא התבא...  אל הספר
תבונות