משנה ז

מסכת כלאים 65 מ ש נ ה ז להפריש מכל קטע פאה לעצמו . בית הלל מכירים את הנוהג הקיים לזרוע בין האילנות, ורואים בכך מרכיב קבוע של מטע . אם כן, שורש המחלוקת הוא בהערכתה של המציאות . אין זו רק שאלה סטטיסטית כיצד נוהגים רוב החקלאים, אלא שאלה מערכתית מה כולל בתוכו מטע 92 . לדעת רבי יהודה מותר, אפוא, להביא ירקות מתחת לעצים, וזו דרכו של עולם, לכן אינה בבחינת סטייה מנוהגי הטבע . במשנה הבאה מדובר על הרכבת ירקות לתוך אילן 93 , ואילנות לתוך ירק, ואולי על כך דיבר רבי יהודה, אך גם לפי פירוש זה, אם הרכבה מותרת קל וחומר שמותר לזרוע ירקות מתחת לעץ . ההלכה של רבן שמעון בן גמליאל דומה . הוא מתיר לקרב אילן לירק, וודאי שהירק לא גדל מתחת לאילן . גם אם מדובר בנטיעת שני המינים זה ליד זה הרי שאילן בירק הוא אותו מצב של ירק באילן . על כן יש להסיק כי דברי רבן שמעון בן גמליאל זהים לדברי רבי יהודה, וההבדל ביניהם הוא בניסוח בלבד . אמרנו לעיל שהכלל שבמשנה מאוחר לפרטים, ולפי עיוננו הכלל הוא מדור אושא, וחכמי הדור נחלקים עליו ומציעים ניסוחים שונים לכלל . הדוגמאות בחלקן מיותרות ולפנינו ייתור לשון, אלא שהמשנה ערכה את כל הדוג...  אל הספר