נספח: תגמולים על לימוד תורה ועל הוראתה

מסכת פאה 283 נ ס פ ח 3 . כמו כן הצליחו לשלוט על עמדות כוח שונות נחלת הלוויים המסורתית – המעשרות בירושלים ובארץ . יש להניח שזכו לכבוד ניכר בציבור, אך אין ספק שלא עוררו חיבה . שירי הגנאי שחוברו "לכבודם" מהווים עדות חיה לתגמולים מחד גיסא ולשנאה מאידך גיסא ( תוס', מנחות פי"ג הכ"א ) . מעתה עלינו לברר אילו תגמולים תבעו לעצמם חכמים עבור תפקידם החברתי, במה גם זכו וכיצד צרכו את התגמול שקיבלו . ב . מה אני בחינם, אף אתם בחינם ! שכר דיין בהלכה הקדומה נקבע בצורה ברורה שאין לקבל שכר עבור הוראת תורה : "מה המים חינם לעולם כך דברי תורה חינם לעולם, שנאמר : הוי כל צמא לכו למים, מה המים אין 4 ; "ראה לימדתי להם דמים כך דברי תורה אין להם דמים, שנאמר : יקרה היא מפנינים" 5 . אף התלמוד הבבלי מביא אתכם חוקים ומשפטים – מה אני בחינם אף אתם בחינם" ברייתא : "אשר צוני . . . מה אני בחינם אף אתם בחינם" ( בכורות כט ע"א ) , ובמקור אחר : "עשה תורתך חינם, ואל תטול שכר עליה שאין נוטלין שכר על דברי תורה" ( מסכת יראת חטא, פרק תלמידי חכמים, עמ' 85 ) . מתוך מכלול המקורות מתברר שמבחינה אידאולוגית אין לקבל שכר עבור המצווה, ואין ...  אל הספר
תבונות