פרק שני

מסכת פאה 82 פ ר ק ש נ י הנחל – את ההלכה יש להבין על רקע המציאות בארץ ישראל ( איור 14 ) . בשטחי ההרים וגם ברמות חוצים נחלים את פני השטח החקלאי . הנחל יצר פס שאינו מעובד, רוחבו לעתים זעיר, לא יותר מחצי מטר . אף על פי כן, נחל מפריד וגובל את השדה . בנחל מעין זה זרמו המים רק בימות הגשמים ממש, שכן נחל קבע הוא בדרך כלל רחב הרבה יותר . איור מס' 14 : נחל אכזיב ומעליו מתנשא מבצר המונפורט הצלבני . נחל אכזיב הוא אחד מהנחלים הבודדים בארץ שבהם יש זרימה לאורך כל השנה . צילם י' פיקסלר . נחל כזה מהווה בוודאי גבול חלקה . המסורות במשנה מדברות על נחלים קטנים בהרבה . בציר הזרימה היה בוץ בחורף ואבני סחף נותרו בו בקיץ, והוא מעין תעלה מסומנת באבנים וניכרת היטב בשטח . על כן הוא נחשב לגבול השדה . ו [ ה ] שלולית – שלולית היא שטח שנאגמים בו מים בחורף . הירושלמי מסביר את ההבדל בין השניים : "שלולית שהיא מושכת, נחל אף על פי שאינו מושך" ( טז ע"א ) . אם כן, שלולית היא שטח שנאגמים בו מים, וכשהיא מתייבשת ( אינה מושכת ) היא מאבדת את ייחודה . הנחל הוא ציר זרימה והוא ניכר בשטח גם אם התייבש, "אינו מושך" . הבבלי מעניק לנו הס...  אל הספר