מסכת פאה 2 מ ב ו א ההלכות עוסקות במתנות העניים, שכן דרכה של ההלכה לעסוק בפרטים הטכניים הנורמטיביים . לעומת זאת מצוות צדקה היא כללית יותר . אדם צריך לתת לפי יכולתו ולפי צורכי השעה, וההגדרות המשפטיות - טכניות מעטות יותר . על כן מרבית החומר ההלכתי ומרבית המשניות עוסקים במתנות העניים ולא בעקרונות הצדקה . מסכת פאה נקראת כך משום שבמשפט הפותח מדובר על "הפאה והבכורים", אך היא עוסקת כאמור בכל מתנות העניים, כפי שנברר להלן . עם זאת המשנה הראשונה, כמו גם המשניות האחרונות, עוסקת במצוות צדקה מההיבט הכללי והעקרוני שלה . מצוות פאה מצוות פאה היא המצווה להשאיר מעט מהשדה ולא לקצור אותו עד הסוף, "לא תכלה" . המצווה מיוחדת בכך שהיא "מן המחובר", כלומר אופן נתינת הפאה הוא שבעל הבית נמנע מלקצור חלק משדהו . המילה "פאה" הובנה כפינה או כקצה . כל זאת בניגוד למעשרות שאותם נותנים מהקצור ולאחר "גמר מלאכה" או "מירוח", כלומר בשלב שבין 1 . גם יתר מתנות העניים, סיום עבודות השדה לבין צריכת היבול בבית או מכירתו לשוק חוץ ממעשר עני, יש לתת בשלב זה בשדה, לפני סוף הקציר . אלא שמצוות פאה מיוחדת בכך שהיא היחידה המתוכננת . יתר מת...
אל הספר