פרק שלישי

מסכת מעשר שני 304 פ ר ק ש ל י ש י 1 . "האומר לפועל 2 הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום שכרו מותר . לקט לי בו ירק היום שכרו אסור" – ההבדל הוא שבמקרה השני הזיקה בין השכר לעבודת הליקוט ברורה, ובמקרה הראשון למראית עין פורמלית הקשר אינו ישיר ( משנה, שביעית שם, וראו פירושנו לה ) . 2 . "שואל אדם מחבירו ( בשבת ) כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלוני" ( משנה, שבת פכ"ג מ"א ) . 3 . ההיתר לאכול פת של גויים : "והתירוה מפני חיי נפש" ( ירו', שבת פ"א ה"ד, ג ע"ג, כהסבר למשנה, עבודה זרה פ"ב מ"ו ) 3 . לרשימה זו אפשר לצרף את קידוש החודש או את עיבור השנה מתוך עמעום, כאשר הזמן הולם אך החודש החדש אינו נראה ( ירו', ראש השנה פ"ג ה"א, נח ע"ג ) . הקבוצה המוצגת וההסבר המוצע בעייתיים . ראשית, לא נאמר במפורש שהעמעום היה על מנת להתיר את האיסור . ייתכן גם לפרש שהעמעום היה דווקא לאיסור, זאת כיוון שהאיסור או ההיתר שקולים, ואם יש איסור הוא גזרה מיוחדת . דיון על כך יש לגבי פת של גויים . כל האיסור הוא שמא הגוי אופה את הפת עם שומן אסור . החשש היה כנראה רחוק, שהרי לפחות בארץ ישראל הקדומה הייתה אפייה עם שומן מן החי נדירה ביו...  אל הספר