מ ש נ ה א מסכת מעשר שני 231 מילה זרה שהושאלה משפת החוק וקיבלה צורה שמית . ברם, המשמעות המילולית עדיין אינה מסבירה לְמה שימשה המילה בשפת היום - יום במזרח בכלל, ובארץ ישראל בפרט . במקורות התנאיים, חוץ מהתוספתא שלפנינו, "הרהון" הוא תמיד משכון של אדם, כלומר אדם שנמסר לשלטונות כדי שבעל הבית ישלם את חובו . סיפור ביזנטיני אחד מספר על מקרה כזה בבעל בית שנאסר עד שישלם את חובו 2 . כן מספרים התנאים בני דור יבנה : "העיד רבי יוסי הכהן ורבי זכריה בן הקצב על תינוקת שהורהנה באשקלון ורחקוה בני משפחתה, ועדיה מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה" ( משנה, עדיות פ"ח מ"ב ומקבילות ) . במשמעות זאת מופיע המונח ברוב המקורות . אבל בתלמוד הבבלי מופיע פעם אחת הרהון של חפצים : "נכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל" ( פסחים לא ע"ב, וכן עוד פעמים מספר שם ובדף לא ע"א ) . במשמעות זאת מופיע המונח הרהון גם בתוספתא, ונראה שזו משמעות מושאלת . על כן היעדר ההרהון מהמשנה נובע מכך שהמשנה מכירה את המונח רק ל"משכון" אנושי, הנאסר על ידי השלטונות . אשר לתוספתא, אפשר שמשכון הוא הפקעת חפץ על ידי בית הדין והרהון הוא פרטי, או ההפך, שהרהון הוא ה...
אל הספר