מסכת מעשרות 184 פ ר ק ח מ י ש י הבצלצל ולה גבעולים ירוקים עדינים ( אלה הם עלי הבצל הירוק ) . בעל הבית יכול לקטוף את הבצלים ולאכלם, או להשאירם בקרקע, ואז העלים ינבלו ובמקום השורש תתפתח פקעת גדולה, היא הבצל היבש . בכך הסתיימה עונת גידול אחת . אם הבעל השאיר את הפקעת באדמה, יצמח ממנה גבעול ארוך שבראשו תפרחת זרעים . התפרחת יונקת את צרכיה מהפקעת, והפקעת מתנוונת ומתרוקנת והופכת לבלתי שימושית . אבל למגדל נותרו הזרעים, הוא קוצר את התפרחת ומוציא ממנה את הזרעים . בסוף השנה נותרו בידו זרעי הבצלים המשמשים לזריעה, ומתחיל מחזור דו - שנתי חדש . השתיל הוא הבצלצל שאותו ניתן לאכול או לזרוע . הקושי בפירוש זה הוא שהדין נאמר בשנית במשנה הבאה . אלא, שכבר ראינו משניות רבות החוזרות אחת אחר רעותה מתוך שבאו ממקורות שונים 2 . פטור – ממעשרות . אמנם השתיל עשוי להיות ראוי כשלעצמו למאכל, אך אין הוא בבחינת אוכל שהרי ייעד אותו לנטיעה . אבל ייתכן להציע פירוש אחר . בדרך כלל מזון המשמש לזרע פטור ממעשרות, "נוטל מן הגורן וזורע ופטור מן המעשרות . . . דברי רבי עקיבא" ( משנה, פאה פ"א מ"ו ) . בפירושנו למשנה שם ראינו כי חכמים חו...
אל הספר