נספח א – ניהול אחוזות עשירים

מסכת דמאי 241 נ ס פ ח 5 . הקמת כפר פרטי על אדמות העשיר – האדמה ניתנת באריסות, והניהול השוטף נעשה על ידי נציג של האדון . במרכז האחוזה מוקם מבנה מגורים למשגיח, ולאדון בבואו לבקר בכפרו . ההבדל בינה לבין שיטות ,2 3 היא שהאריסים מתרכזים בכפר השייך כולו לאדון, וכך נוצרת זיקה בין הציבור המקומי והאחוזה . השיטות מגוונות למדי, וניתן היה גם לפתח שיטות ביניים בין השיטות הללו . מן הראוי לפתוח בדיון תאורטי על המשמעויות השונות . יש למצוא את הגורמים אשר הייתה להם השפעה מרבית על אופי החברה והתנהלותה . דומה שניתן להבחין בכמה נושאי מפתח : מידת העצמאות של מעבדי הקרקע – האם הם עבדים, עצמאיים או אולי חקלאים מטיפוס - ביניים, כמו הקולונים של התקופה הביזנטית . אם העשיר גר רחוק מהשדה, נוצר מבנה של "בעלות נעדרת" . הווה אומר, הנחלה מנוהלת על ידי סוכני משנה או ללא פיקוח של הבעלים . העשיר גר בעיר וחי מהכנסות המגזר הכפרי . כך נוצר מצב שמשאבים זורמים בו מהכפר אל העיר . העיר גדלה על חשבון המגזר הכפרי, ונוצרת תרבות של היררכיה יישובית . מצד שני, בעלות נעדרת מובילה בהכרח לניצול יעיל פחות של הקרקע . ההחלטות האסטרטגיות מתק...  אל הספר