הקשר מתחזק בהמשך המגילה, שבו מכונה הרעיה פעם אחת בשם 'השולמית' - שם שמזכיר את כינויה של אבישג - 'השונמית' : "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ מַה תֶּחֱזוּ 3 בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם" ( שה"ש ז', א ) . לאור רעיונו של ברזלי, ניתן לומר שגם כאן מוצגת אהבתם של הדֹוד והרעיה, "היפה בנשים" ( שה"ש א', ח ) , כמנוגדת ליחסי דוִד ואבישג . היחסים בין דוִד לאבישג הם פרקטיים . אמנם אבישג מובאת אל המלך, אך מודגש שהוא "לא ידעהּ" ( מל"א א', ד ) , ואין כל תיאור של קשר נפשי ביניהם . לעומתם הקשר בין הדֹוד לרעיה הוא קשר נפשי עמוק, השואף להתממש בקשר פיזי . ב הרעיה מדמה את עצמה ליריעות שלֹמֹה : "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה" ( שה"ש א', ה ) . הקשר של דימוי זה לחיי שלמה לא מובן, וקשה לעגן את הצעתו של ברזלי ( עמ' 57 ) לפסוקים העוסקים בחיי שלמה בספר מלכים . ברצוני לקשור את הביטוי הזה 4 לבקשתו של דוִד לבנות בית לארון ה' בספר שמואל, בה מופיעה המילה הנדירה 'יריעה' . הרקע לבקשתו של דוד הוא העלאת ארון ברית ה' מקרית יערים לירושלים ( שמ"ב פרק ו' ) כשמי...
אל הספר