ב. המקום והזמן של יצירת חלקו הראשון של המדרש

א י כה זו טא [   891  ] לשיטתו, מהמאה החמישית ועד לסוף המאה העשירית, ע"ר ] לוקטו, סודרו ונערכו בארץ ישראל ( וכיוצא באלו אף כל ספרי האגדה מתקופת הביניים נתחברו בארץ ) ' . 9 אולם, חוקרים שונים הציעו מקומות יצירה ועריכה נוספים למדרשי אגדה מחוץ לגבולות ארץ ישראל . 10 בחלקו הראשון של איכה זוטא ישנם סימנים שהצטרפותם יחד יכולים לרמז על ארץ ישראל כמקום יצירת המדרש ועריכתו . ראשית, לשון המדרש היא עברית, ומקורות המדרש הארמיים מובאים בו בתרגום לעברית . כתיבה בעברית ותרגום מארמית לעברית הם מאפיינים של היצירה המאוחרת בארץ ישראל והם באים לידי ביטוי בפיוט, במדרש וביצירה ההלכתית . זאת בשונה מבבל שבה לשון היצירה הייתה ארמית . 11 שנית, שמות החכמים המופיעים בחלקו הראשון של המדרש הם חכמי ארץ ישראל מהדור השני של התנאים ועד לדור השלישי של האמוראים . אם כי, במדרשים מאוחרים, במיוחד כאלו המנסים להידמות למדרשים קדומים, ייתכן שיש להתייחס בחשדנות לשמות החכמים המוזכרים בהם . 12 נוסף על כך, מבחינת מקורות המדרש, איכה רבה, השייך למדרשי האגדה הקלסיים בארץ ישראל, מהווה את אחד המקורות העיקריים של חלקו הראשון של איכה זוט...  אל הספר