ק מ ה פי ק יר ם קי רו י ר י יו פ ינ ר [ 161 ] תחילה לדרישה להפשיט את צפנת וקורא לקונה 'ריקא', אך מתרצה ומפשיט שישה מלבושים בבת אחת, ואילו בסיפורנו המוכר מסכים מיד לדרישה להפשיט את בת הכוהן, אך עושה זאת בשני שלבים, שלושה בגדים ושוב שלושה בגדים, ואילו בת הכוהן עצמה מנסה למנוע את הפשטת הבגד האחרון והיא פונה לרועה בכינוי 'ריקה' ובקביעה שהיא יפה ומיוחסת . בסיפור בבבלי צפנת בוחרת במודע בתפקיד הקורבן וקורעת מיוזמתה את המלבוש האחרון, אך מיד מתפלשת באפר ( כדי לכסות את מערומיה ? ) בהתאם לדרשת הפסוק מירמיהו ו, כו, ופונה לקב"ה בספק התרסה ספק בקשת רחמים 'אם עלינו לא חסת על קדושת שמך לא חסת' . משלב זה בסיפור יש הבדל בין עדי הנוסח . על פי נוסח ג 5 הרועה לא קיבל את בקשת בת הכוהן וקרע מעליה את המלבוש האחרון בעצמו, ובכך מימש את האזהרה האלוהית 'פן אפשיטנה ערומה' . בתגובה בת הכוהן מקבלת על עצמה את תפקיד הקורבן ומזמינה את הצופים ( ולא רק את הרועה ) להתעלל בה מינית כביטוי להפקרת ה' את ישראל בידי הגויים — ' [ בואו וטלו מעם ] שעזבו אלוהיו ומסרו בידיכם' . דבריה מביעים תרעומת והאשמה כלפי שמיא על עזיבת ...
אל הספר