ק ג ה רי ר ים מ ב י ר [ 311 ] במדרשי חז"ל, והשימוש במונחים דומים יכול להצביע על השפעה ביניהם . 65 באופן דומה הראה יעקב אלבוים ביחס למדרש תנא דבי אליהו כי הצירוף 'חדר חדרי חדרים' מתכתב עם ספרות ההיכלות, אך נושא משמעות שונה . 66 תגובת אבל נוספת המיוחסת לקב"ה במדרש היא 'יושב ובוכה' ( נוסח פ, כג [ א ] , שורה 19 ) / יושב ודומם ( נוסח פ, כ [ ב ] , נוסח נ ר, כג [ א ] ) . לשורש דמ"ם במקרא יש שתי משמעויות : היעדר קול ושתיקה או השמעת קול הקרוב לקינה ואנחה . 67 יחזקאל קוטשר סבור כי אין תיעוד אחד במקרא שהמשמעות של שתיקה הכרחית בו, בעוד שאריק ריימונד טוען שמשמעות זו הולמת את כל הופעות השורש במקרא . 68 בלשון חכמים משמעות השורש הומרה ל'שתק' . זיני הצביע על כך שבספרות ההיכלות, בצד תיאורי הזמירות והשבחים שבעולמות העליונים, מצוי הרעיון של דממת המלאכים ודממת האל, המתבטא בצירוף הייחודי 'היכל דממה' . 69 רעיון השתיקה במקדש הארצי מצוי כבר במקרא ויש לו הדים בתקופת הבית השני ואחריו . שתי משמעויות השורש דמ"ם הולמות את ההקשר של הופעתו במדרש, והחילוף בין בוכה לדומם בעדי הנוסח אף יכול לשקף את שתי המשמעויות...
אל הספר