א י כה זו טא [ 401 ] 'באותה שעה' ( ט [ ג ] , שורה 1 ) , 5 הפועל 'קילס' — 'משה מקלסו' ( כב, שורה 1 ) , 6 הפועל 'נזקק' — 'שלא אזקק לה' ( כו [ א ] , שורה 3 ) ועוד . 7 וכן צירופי מילים של לשון חכמים, כגון 'מפני מה', 'ולא עוד אלא', 'כיון ש', 'מפני ש' . במספר מקומות במדרש לשון ענף נוסח א קרובה ללשון בבל, בעוד שלשון ענף נוסח ב ( נוסח נ ר ) קרובה ללשון ארץ ישראל . לדוגמה : ענף נוסח א גורס 'אי אתה' ( ט [ ב ] , שורה 17 ) שהיא הצורה העיקרית בבבל, 8 ואילו ענף נוסח ב גורס 'אינך' ( כלומר, אין אתה . שם חילופי נוסח נ ר ) , כלשון המקרא שהמשיכה להתקיים בלשון חכמים בארץ ישראל ; 9 לצד הצורה הארץ-ישראלית 'אילולי' בכל עדי הנוסח ( כ [ א ] , שורה 3 ) בענף נוסח א מופיעה הצורה הבבלית 'אילמלא' ( כו [ ב ] , שורה 24 ) ; 10 לצד מילת הצער המקראית 'אוי' המופיעה בכל העדים, ענף נוסח ב גורס גם את מילת הצער הארץ-ישראלית 'אי' ( כו [ ו ] , שורה ,11 חילופי נוסח נ ר ) . 11 בכל עדי הנוסח מופיעה הצורה המקראית 'ממנו' שהמשיכה להתקיים בלשון ארץ ישראל, 12 אך ענף נוסח א גורס פעם אחת את הצורה 'הימנו' ( ד, שורה 1 ) האופיינית יותר ...
אל הספר