ה. תרומת הקובץ המורחב של סיפורי החורבן להבנת תהליך עריכת המדרש

א י כה זו טא [   001  ] ישראל וחתימת התלמוד הירושלמי, עלה שוב מעמדם של הכוהנים והם שבו לתפוס תפקיד רוחני מרכזי בעיצוב חיי הקהילה . 34 בתי הכנסת הרבים שנבנו בתקופה זו מהווים ראיה תומכת לתהליך זה מכיוון שבתי כנסת אלו תפסו את מקומם כמוסד קהילתי בעל סממנים ייחודיים בעלי זיקה ישירה למקדש, ובהם היה לכוהנים תפקיד מרכזי, וזאת בשונה מבתי הכנסת הקדומים שהיו נספחים לבית המדרש . 35 התפילה ותכניה הושפעו בתקופה זו מן הפייטנות, שהתחברה בחלקה בידי כוהנים שהביאו לידי ביטוי נושאים הקשורים לכוהנים באופן מובהק, כגון משמרות הכהונה, תיאורי סדרי עבודה בבית המקדש ושאיפה לחזרת המקדש והקורבנות . 36 לעליית מעמדם של הכוהנים יש גם עדויות חיצוניות של החוק הביזנטי והרומי ועדויות של נוצרים . 37 הכוהנים אף הגיעו לעמדת הנהגה של ממש כאשר כוהנים מכמה משפחות כהונה החלו לכהן בגאונות ארץ ישראל מהמאה העשירית למשך כמה דורות . 38 ייתכן שהשמטה של סיפורי שבי של ילדי כוהנים קשורה למתיחות בין מעמד הכוהנים למעמד החכמים והמתיחות ביניהם על ההנהגה . אפשר שההשמטה נבעה מחוגי הכוהנים ששאפו להימנע מהצגתם בצורה פגיעה ומושפלת בשעה שהם ביססו...  אל הספר
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר