ד. עריכת המדרש כולו — צירוף שני חלקי המדרש זה לזה

ק   יה   א מ קר   : יקו ק : [   79  ] אחד, באמצעות הוספת דרשות לכל אחד מחלקי המדרש ובכך לטשטש את ההבדלים ביניהם מחד גיסא, ולהדק את הקשרים הסגנוניים והתוכניים ביניהם מאידך גיסא . בדיון לעיל על חספוס במלאכת העריכה הצבעתי על שתי דרשות שסגנונן שונה מסגנון החלק שבו הן משובצות — סעיף ט [ ב - ד ] הדרשני בחלקו הראשון של המדרש, וסעיף כד הפרשני בחלקו השני של המדרש . מעבר לסגנון השונה, ישנם רמזים לכך שהדרשות שולבו באופן משני במקומן, אך הן אינן נטע זר במקומן, אלא משולבות מבחינה רעיונית וסגנונית . בנוסף, הן מקיימות זיקות לחלק האחר של המדרש . הדרשה בסעיף ט [ א ] היא דרשה פרשנית המזהה את הרֵעים שבגדו בירושלים במלאכים מיכאל וגבריאל שהציתו אש במקדש, והיא משתלבת במקומה במדרש . הדרשה שאחריה, בסעיף ט [ ב ] , פותחת במילת ההצעה 'וכתיב' ובציטוט הפסוק 'מגיד מראשית אחרית' ( ישעיהו מו, י ) , ולכאורה מהווה המשך ישיר לדרשה שלפניה, אולם למעשה היא תיאור דרשני חדש רחב היקף ומפותח של הטעיית ירמיהו בידי ה', כדי שינבא את נבואת החורבן לישראל . למרות החספוס במעבר בין הדרשות, הדרשה השנייה מתקשרת לדרשה שלפניה מבחינה רעיוני...  אל הספר
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר