ק יה א מ קר : יקו ק : [ 98 ] מהווים את העיקרון המארגן של הדרשות, אולם מספר הפסוקים מאיכה השזורים בחלק זה רב יותר מאשר בחלקו הראשון של המדרש, והם מהדהדים את נוכחותה של מגילת איכה . הצלעות הראשונות של כל פסוקי איכה א מובאות בדרשה הפיוטית בסעיף יז ( וחלק מהפסוקים מובאים שוב בסעיפים נוספים ) ; מפרק ב מובאים שלושה פסוקים : א ( כב ) , ג ( כד ) , יז ( כ [ ב ] ) ; מפרק ג מובאים ארבעה פסוקים : ו ( יח ) , יד ( כו [ ד ] ) , כח ( כ [ ב ] ) , מד ( כב ) ; מפרק ד מובאים שלושה פסוקים : ד ( כב ) , טו ( כב ; כה ) , יט ( כו [ ג ] ) ; מפרק ה מובא פסוק אחד : ה ( יט ) . מלבד דרשות, הסוגה הספרותית השכיחה ביותר בחלקו השני של המדרש היא המשל . על המשלים אדון בפרק 'יצירות ספרותיות ועיצובן' . גם בחלקו השני של המדרש ניתן לזהות קשיים במלאכת העריכה . סעיף יט מכיל מעבר רעיוני חד הנובע מחספוס במבנה הדרשה . הדרשה נפתחת כדרשת נחמה רביעית על הפסוק 'נחמו נחמו עמי' ( ישעיהו מ, א ) , אך במהלכה היא עוברת לדרוש את פסוק הבכי 'מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה' ( ירמיהו ח, כג ) . אמנם מבנה הדרשה מופיע כך בכל עדי הנוסח, א...
אל הספר