[ 177 ] פ ר ק ח : ת א ב ד ב תק ב פת ת מ ב י ש י תופעה זו מודגשת גם בתשובות שבהן תבעו רש"ג ורה"ג : 'ולאיומי על כולהו רבנן ותלמידי למגרס הכי דלא תהוי ח"ו תקלה במילתא' . אף על פי כן, מידת התקבלותה של 104 גם במקומות שבהם ברור שגרסת התלמוד גרסת הגאון בעדי הנוסח חלקית מאוד . 105 הוגהה ותוקנה על ידי אחרוני הגאונים, השפעתם על עדי הנוסח מועטה ביותר . אפשר לקבוע באופן כללי שהדיונים הטקסטואליים של אחרוני הגאונים השפיעו אך מעט על עדי הנוסח שבידינו . ההסבר לתופעה זו הוא שרוב הדיונים הטקסטואליים של גאוני בבל אירעו בעשרות השנים האחרונות של תקופת הגאונים . בתקופה זו כבר רווחו בתפוצות ספרי תלמוד, ולעתים הגרסאות של ספרים אלה היו שונות מאלה של אחרוני הגאונים . כיוון שכך, השפעת גרסאות הגאונים על מסורת כתבי היד לא יכלה להיות מרובה . הגרסאות של אחרוני הגאונים הופצו דרך תשובות הגאונים ודרך חיבוריהם, והן חדרו לתוך מסורת הנוסח בתפוצות דרך חכמים שקיבלו את מסורת הגאונים . במקרים שהגיעו גרסאות 'חדשות' מן הגאונים אל התפוצות, חכמי התפוצות יכלו לבחור אם לתקן את ספריהם 106 על פי גרסה זו ולשקע אותה בתוך החיבורים שלהם,...
אל הספר