מלימוד על פה ללימוד מן הכתב

[ 175 ] פ ר ק ח : ת א ב ד ב תק ב פת ת מ ב י ש י מתוך ספרים, עדיין נשמרו כמה היבטים של מורשת הלימוד על פה : אף ספר לימוד 96 פירושיהם של בעלי או ספר הלכה לא זכו למעמד קנוני כספר שאין עליו עוררין ; 97 גם התוספות משמרים באופן כתיבתם את הדיון החי והתוסס בבתי המדרש שלהם ; בעידן הדפוס היו חכמים שהדגישו את חשיבות הלימוד והידיעה של התלמוד וההלכה 99 העדפת המנהג על 98 והודגש הצורך ללמוד תורה מפי רב ולא רק מתוך ספר ; בעל פה, ראו ש' עמנואל, שברי לוחות — ספרים אבודים של בעלי התוספות, ירושלים תשס"ז, עמ' 1 – 12 . וראו הציטוט שם, עמ' 3 , מספר אורחות חיים : 'אבל עתה הפסקים וההוראות נכתבים, והכל יכול להסתכל בספרי הפסקים ולהורות, אין עטרה לרב כל כך כמו באותן הימים . . . וכל הדינין הראויים לעשות תלמיד לרב נתבטלו, כי הגמרא והפירושין והחדושין והחבורים הם מורים האנשים' . על השפעת המעבר מכתב לעל פה בכמה תחומים ראו : זוסמן, תורה שבעל פה, עמ' 354 הערה 108 , ועמ' 362 – 363 ; דנציג, מתלמוד על פה, עמ' 103 – 109 . 96 ראו למשל ברודי, הקנון, עמ' 14 – 15 . 97 ראו אורבך, בעלי התוספות, עמ' 677 – 678 . אורבך ראה את התוספו...  אל הספר