[ 161 ] פ ר ק ח : ת א ב ד ב תק ב פת ת מ ב י ש י בעיני הגאונים . גם כאשר הגאונים הציגו גרסאות אחרות משלהם, הם הדגישו לא 28 ובכך הבהירו שיש להם גרסה 'שלהם' . כפי פעם : 'אנן הכין גרסינן' או כעין זה, שראינו לעיל, במעט מקומות הגיה רה"ג את גרסאות התלמוד, והגהות אינן יכולות להתקיים אלא בשלב שבו יש טקסט קבוע למדי שאותו מבקשים לשנות . הגהות אלה 30 29 או כנגד גרסה ש'מתחלה כך שנו לנו' . באו בניגוד ל'לישאנא דקא גרסי לה רבנן', אילו היה הטקסט נזיל לחלוטין או שלא הייתה חשיבות למילים המדויקות שלו, לא הייתה משמעות לתיקונו של הטקסט . מצב זה של הטקסט התלמודי בסוף תקופת הגאונים, כשמצד אחד יש לתלמוד גרסה מסוימת ומצד שני יש לגרסה זו גמישות מסוימת, לא ללמד על עצמו יצא . הרושם הוא — וכאן אני חורג מן המסגרת של עדויות הגאונים על תלמודם — שגם המחקר המודרני של נוסח התלמוד הבבלי מגיע למסקנות קרובות, ולפיהן הנוסח של התלמוד קבוע למדי, אך בתוך קביעות זו יש גמישות מרובה מאוד . אמנם חילופי הנוסחאות בתלמוד הבבלי אינם דומים למסורות שונות של סיפור עממי ש'נוצר מחדש בכל פעם שהוא 31 אך הם מרובים מאוד . הם עשויים לכלול ניסוחי...
אל הספר