הגהות מפורשות

ת למ ו דם של גא ו נ י ם [ 148 ] עם זאת, בהמשך הפירוש שלו רה"ג לא דחה את הגרסה הרווחת מכול וכול, אלא ביאר אותה היטב בעזרת הנחות היסוד שצריך להוסיף בה . הוא קבע שזו פרשנות סבירה למדי, 'אבל פירושא דשמעתא או נאקטת דוקא מינה מחלפת לה לקושיא . . . ולא צריכת לאפוקי לא מתניתין ולא בריתא מן פשאטיה ולא לאוסופי מידעם, ואו משוית ליה לקושיא . . . כי דקא מיגריס צריכת לאסוקי על דעתך מאי דלא מפרש . . . ' . מכאן שרה"ג לא הגיה את הסוגיה בנחרצות, אלא הציע את הגרסה המוגהת כאפשרות מדויקת יותר להבנת הסוגיה . כלומר, בעיני רה"ג ההגהה אפשרית ומועילה, אף שאפשר לקיים — במחירים פרשניים מסוימים — גם את גרסת 'רבנן' הרווחת . על פי זה, האפשרות להגיה את סוגיית התלמוד אינה המוצא האחרון הבא לאחר מיצוי כל האפשרויות הפרשניות, אלא 'כלי עבודה' שבעזרתו אפשר לקרוא 3 סוגיה זו ולפרש אותה . שבת צג ע"ב בפירושו לשבת צג ע"ב כתב רה"ג : 'ושמעתא דבתרא קא גרסין לה . . . ואנחנא חזייננא דהא טעותא היא דלא בעו כי האי בעיא . . . הלכך מאי דגריס . . . טעותא הוא, אלא הכין 4 מיבעי למגרס' . רה"ג דחה את הגרסה הרגילה, שעל פיה 'איבעיא להו' בסוגיה מ...  אל הספר