[ 137 ] פ רק : מפ ש ביש תרנ מ ב ת ב ק י ש א שד ו ר ו נוסחים עתיקים או על שיקולים אחרים, הם בדרך כלל ציינו שהגרסה מסתברת גם מבחינה פרשנית . מקומו של הגורם הפרשני בדיון הטקסטואלי של הגאונים בולט מאוד בדרך שימושם ב'תרי לישני וחד טעמא' . כפי שראינו, הגאונים — ובעיקר רש"ג ורה"ג — השתמשו בביטוי זה גם לגבי גרסאות שבפני עצמן הן שונות זו מזו, אלא שתפקידן בהקשר הכללי של הסוגיה זהה . גם מכאן למדנו שהעיקר הוא ה'טעם', כלומר, הקשר הסוגיה ופירושה, ולא גרסה זו או אחרת . מקומו של שיקול הדעת הפרשני והענייני מודגש גם בכך שהגאונים כמעט שלא הסתמכו על גרסאות של קודמיהם ולא נתנו עדיפות לגרסה מסוימת רק מחמת שהיא גרסתו של חכם או מוסר כלשהו . עובדה זו מלמדת על מיעוט השימוש בשיקולים טקסטואליים טהורים הנוגעים למסירת הטקסט עצמו, והעדפה של ההתאמה לעניין ולפירוש . על העדפה זו אפשר ללמוד מכך שרוב הדיונים הטקסטואליים פותחים בהבהרת הגרסה ופירושה . זאת ועוד, העיון בקני המידה שקבעו הגאונים מלמדנו שאין למצוא בהם אחידות מלאה . כך למשל 'תרי לישני וחד טעמא' משמש לכמה סוגי דמיון בין טעמים . מקורה של גרסה בישיבת הגאון יכול להי...
אל הספר