הגדרות ואפיונים

ת למ ו דם של גא ו נ י ם [ 118 ] 114 כעין זה כתב רה"ג : 'ושני הלשונות הללו טעם אחד הן . . . הוא ה לשו ן המ דוקדק' . 115 אחד הגאונים השתמש במטבע לשון זה אלא שזה הלשון האחרון הוא ה מד ו ק ד ק ' . 116 בהציגו את גרסת הסוגיה בפתח תשובתו : 'כך לימדונ [ ו ] רבותינו בלשון מדו ק ד ק' . אין צריך לומר שקביעות לא מנומקות אלה אינן קנה מידה להערכה אובייקטיבית של הגרסאות, אלא אפיון של הגרסה שנראתה לגאון נכונה מבחינת העניין והפירוש . השימוש בלשונות אלה אינו מיוחד לדיונים טקסטואליים, והוא בא גם בהקשרים פרשניים או הלכתיים . דרך משל, אחד הגאונים קבע בתשובתו שהלכה כלישנא בתרא בנימוק זה : 'והלכה רווחת היא דכל היכא דאיכא תרי לישאני — לישאנא בתרא דוקא, ובלישנא 117 סביר להניח שקביעה זו, המעדיפה באופן קטגורי את 'לישנא בתרא',בתרא סמכינן' . 118 בדומה היא קביעה הלכתית, ולא קביעה שלשון זו מדויקת מבחינת טיב המסירה שלה . לכך, מטבע הלשון 'דקדוק', המופיע בהקשרים טקסטואליים, מצוי גם בהקשרים פרשניים כדרך להבהיר את פירושה האמתי של מילה או את מקורה : 'פדיבר מן מריה כך אנו גורסין 120 119 'בצעי מים ודקדקו בצי המים, ועיקר שלו...  אל הספר