[ 91 ] פ ר ק ד : ד ש ב י ש ת מ ב ישי ב ת ר נמ ב ת ת אבד 16 אפשר שתבנית לאחר רמיזה לחלק מן הסוגיה באה השאלה : 'היכי גירסא ופירושא' . זו נוצרה על ידי השואלים עצמם, ואפשר שהיא התבנית שלתוכה יצקו הגאונים ( או הסופרים ) את השאלות שנשאלו . בדומה לכך אנו מוצאים שאלות שבהן התבקשו רש"ג ורה"ג להציע בתשובתם 'גמרא וסברא' . גם כאן קשה להכריע אם את מטבע הלשון יצרו השואלים או המשיבים . יסודו של מונח זה בהבחנה התלמודית שבין 'גמר' ל'סבר' ( 'דליגמר איניש, והדר 17 אך בהקשר זה הוא קיבל משמעות שונה . בתלמוד עניינה של 'גמרא' הוא ליסבר' ) , 'קבלה, מסורת, היינו מה שנמסר ומקובל מדורות קדומים', ועניינה של 'סברא' הוא 18 לעומת זאת בספרות הגאונים הכוונה 'מה שנתחדש על פי דעתו וסברתו של אדם' . 19 שבע השאלות המבקשות 'גמרא וסברא' הן מר' ב'גמרא' היא לחיבור — התלמוד . הא דתניא . . . היכי גירסא ופירושה . הכין גירסא . . . פירוש . . . ' ( § פסחים פח ע"ב ) ; 'וששאלת גירסא ופירושא דהא . . . ' ( § יומא מז ע"א ) ; 'ששאלת . . . מעשה . . . גירסה ופירושה ויש שגורסין . . . ' ( § חגיגה כג ע"א ) ; 'וששאלת בפני כמה מבטלו . . . הכי [ ...
אל הספר