כפל דרכי המסירה

[ 81 ] פ ר ק ת : ת אבד ו פ מ ב ת א ב ד ות ב ב מכל מקום, החשש של רשב"ח שדברים שהיו כתובים ייהפכו לגרסה ששוננה על פה בישיבה והעדויות המעטות על חילופים הנובעים מהעתקה בדבריהם של גאוני בבל, מרמזים שלא רק שהיו שתי דרכי מסירה, אלא שאפשר שהיו קשרים והשפעות הדדיות בין הדרכים : לא רק שדברים שבעל פה נרשמו בספרים, אלא היו דברים מסוימים שחדרו מן הספרים הכתובים אל הטקסט ששונן על פה בישיבות הגאונים . מסתבר שהמורכבות של דרכי המסירה היא אחד המפתחות לפתרון בעיית חילופי הנוסח 156 המרובים והמגוונים של ספרות חז"ל . העולה מן הדברים הוא שלקראת סוף התקופה יש עדויות על מסירה על פה לצד שימוש בספרים כתובים . בעולם שחיבורים כתובים הלכו והתרבו בו — ספרי הלכה, סידורי תפילה ושו"ת — יש להדגיש דווקא את היכולת של אחרוני הגאונים לשמר את 157 נראה שהמשך השינון על פה בתקופה זו הוא פרי מאמץ — כמעט הלימוד על פה . אחרון — לשמר משהו מן העולם הקדום שבו הלימוד התנהל על פה . מאמץ זה בא לידי ביטוי בדרכי הלימוד בפועל, אך לא פחות מזה בתודעתם של הגאונים ובדרך שתפסו את מסורת התורה שבעל פה . מכל מקום, הלימוד על פה הלך והתמעט, ועם המעב...  אל הספר