הלימוד על פה ובכתב בתקופת הגאונים — מציאות ותפיסת עולם

[ 73 ] פ ר ק ת : ת אבד ו פ מ ב ת א ב ד ות ב ב 'גרס' משמש במפורש גם ללימוד מתוך ספר כתוב — 'נוסחא' . בדומה לכך, הפועל 'גרס' משמש לציטוט טופס כתוב של מסכת בבא קמא, כפי שמפורט להלן . עם זאת, יש להדגיש את ההבדל שבין המרת המונחים בדברי רה"ג לבין המרתם בדברי הראשונים : בדברי הראשונים אנו מוצאים את השימוש ב'גרס' גם במובן של שם עצם, כלומר, הם התייחסו ל'גרסאות' כאל 'נוסחאות' במובן של המילים הרשומות בספר . לעומת זאת בדברי רה"ג שלעיל 'וגרסי' הוא פועל, כפי ש'גרס' משמש בדרך כלל בדברי הגאונים . על פי זה נראה ש'גרסי' מתאר את פעולת הלמידה — הוצאת המילים בפה, כנראה בקול רם . הפועל 'גרס' משמש לתיאור האמירה בפה, אך אין בו 116 התייחסות למקור הדברים, ואפשר לגרוס על פה גם כאשר אוחזים בספר . תופעה קרובה היא ציטוט של מקורות כתובים כאילו הציטוט הוא בשמם של חכמים חיים – 'רבנן' או כעין זה . כך למשל כתב רה"ג בתשובה : 'רבנן דבארץ ישראל 117 אפשר לקבל את הרושם שמדובר על היכרות של הכין עבדין . . . ואנחנא הכי חזינן . . . ' . הגאון עם מנהג חי של חכמי ארץ ישראל — ולא היא ; אין בדברים אלה אלא ציטוט של דעה המובאת בתלמוד ה...  אל הספר