השימוש בספרי תלמוד בסוף תקופת הגאונים

ת למ ו דם של גא ו נ י ם [ 64 ] 70 מקורות אלה מלמדים על הזדקקות לספרי תלמוד בהקשר של בירור טקסטואלי . ממקורות אחרים אנו למדים על שימוש בהם גם בהקשרים נוספים . בתשובה המיוחסת 71 מציאות זו עולה גם מתוך לרב נטרונאי מוזכר בדרך אגב קיומם של ספרי תלמוד . תשובה של רה"ג לשאלה אם ההיתר המצוי בתלמוד ששניים ילמדו בספר לאור הנר בשבת הוא רק לעניינים חיוניים לשבת, 'כמו פרשה שצריכין אותה לשבת או חזנות שצריכין לאותה שבת או כל דבר שרוצים התלמידים לקרות בתלמוד כמנהגם בחול 72 רה"ג קבע שההיתר הוא כללי : כולם בענין אחד, מותר או לא' . של מסכת בבא קמא שכונה על ידו 'גמרא דבי רב אשי' ראו להלן, נספח א . לכאורה יש הד לשימוש בספרי תלמוד בפירוש רה"ג לברכות ( אוצה"ג ברכות, הפירושים, סימן קלה, עמ' 42 ) : 'והאי דאצטריכינן למימר אין הלכה כר"י . . . מפני שנמצא מי שאמר הלכה כמותו בעמוד זה' . אפשר היה לשער שהמונח 'בעמוד זה' מורה על שימוש בנוסח כתוב המחולק לעמודים . כך כתב מאן, פירוש ברכות, עמ' 190 הערה 3 : 'מענין הדבר שרה"ג מציין פה העמוד של הגמרא', וראו רוזנטל, פלטוי, עמ' 652 . לכך היה אפשר לצרף גם את קביעתו של ש' אברמסו...  אל הספר