ת למ ו דם של גא ו נ י ם [ 58 ] המקור השני הוא תשובה של גאון אנונימי : 43 מפני שלא הא דאמ' [ ר ] ר' חיא בר אבין [ אמ' ר' יוחנן כותבי הלכות שורפי תורה ] . . . 44 על פה ניתנו ליכתב, וקא אמרו רבנן דהני מילי בדורות ראשונים דהוה גירסיהו כמצותו כד [ אמרי רבנ ] ן דרש יהודה בר נחמני מתורגמניה דריש לקיש . . . ודברים שעל 45 אתה רשאי לאומרן בכתב, אבל השתא דאמעיט ליבא וצריך עלמא לעיוני פה או 46 בנוסחי שפיר עבדי כותבי הלכות, והלמד מהן יש לו קיבול שכר . אין עדות ברורה מתי ומדוע אירע מעבר זה מן העל פה אל הכתב . עם זאת, כמה חוקרים ציינו את המאה השמינית כשלב שבו התרחש או התעצם התהליך של המעבר 47 מסתבר שהמעבר בין 'דורות ראשונים' לבין 'השתאממסירה על פה למסירה בכתב . 48 החוקרים שעסקו דאמעיט ליבא' לא היה אירוע חד פעמי אלא אירוע מתמשך . א, אלפא ביתא, סימן מט, ו ע"ב, על פי הנוסח שבכ"י אמסטרדם, רוזנטליאנה 3 . על החילופים בנוסח המובאה בכתבי היד ובדברי הראשונים ראו : הבלין, תורתן של גאונים, א, עמ' 21 – 22 , 52 – 54 ; דנציג, מתלמוד על פה, עמ' 51 והערה 3 ; זוסמן, תורה שבעל פה, עמ' 335 הערה 19 . 43 בכתב היד חסרות ה...
אל הספר