הדעות בעניין כתיבתה של התורה שבעל פה

[ 49 ] פ ר ק ת : ת אבד ו פ מ ב ת א ב ד ות ב ב במחלוקת זו נחלקו גם הראשונים : לדעת הרמב"ם וראשונים נוספים, ר' יהודה הנשיא כתב את המשנה ורבינא ורב אשי כתבו את התלמוד . לעומתם רש"י וחכמים אחרים סברו ש'לא היה תלמוד בכתב וגם לא היה ניתן לכתב, אלא לפי שנתמעט 5 הלבבו' [ ת ] התחילו דורותינו לכותבו' . כנסת הגדולה התחילו לכתוב וכתבו חכמי כל דור ודור מקצתה עד שבא רבי וחתמה' . וראו גם ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 214 והערה 6 . לאור תפיסה זו תרגם צוקר את דברי רס"ג בהקדמת פירושו לתורה כך : 'וכשגלינו גלות ראשונה ופסקה הנבואה, יראו החכמים שמא תישכח התורה שבעל פה ונתנו דעתם עליה וקבעוה בכתב וקראוה משנה' . ראו מ' צוקר, פירושי רב סעדיה גאון לתורה — בראשית, ירושלים תשמ"ד, עמ' 186 ( המקור הערבי שם, עמ' 15 ) . על הבנה זו של דברי רס"ג ערער אברמסון ( כתיבת המשנה, עמ' 27 – 39 ) , וטען שדעת הגאונים והראשונים הייתה ש'רבי לא כתב את המשנה על ספר כדי שילמדו ממנה' ( שם, עמ' 52 ) . את דברי רס"ג המדברים לכאורה על כתיבת המשנה והתלמוד פירש במובן של 'חיבור', 'עריכה' או 'קביעה', ולאו דווקא של כתיבה . בין השאר הראה אברמסון ...  אל הספר
המכללה האקדמית הרצוג - רשות המחקר