האם נותרו בספרות הגאונים שרידים מעריכה אחרת של התלמוד הבבלי?

ת למ ו דם של גא ו נ י ם [ 28 ] הגיעו אליהם ממהדורא קמא דרב אשי דאית בהו גלויי מלתא למאי דלא אתבריר 89 בגמרא דילן להדיא' . כיוון זה פותח מאוד במחקריו של יעקב נחום אפשטיין על ספר השאילתות . לדבריו, חשיבותו של ספר זה ונוסחאותיו נובעת 'ביחוד מפני שכמה מ"נוסחאותיו" אינם כלל "נוסחאות" של התלמוד שלנו, אלא קדומות לעריכתו האחרונה של התלמוד, וכמה 90 התפיסה שמסורות גאוניותמלשונותיו אינם אלא מין "לישנא אחרינא" ומסורת אחרת' . משקפות מסורות תלמודיות שונות משלנו באה לידי ביטוי גם בניסיונותיהם של חוקרים 91 למצוא מקורות תלמודיים מקוריים ששרדו בדברי הגאונים ולא הגיעו לידינו . בניגוד לדברי אפשטיין, הוכיח אליעזר שמשון רוזנטל שגרסאות כעין אלה של 89 ר' מנחם עזריה מפאנו, ספר תשובות, ונציה ש"ס, סימן קז, קא ע"ב . וכעין זה שם, סימן סא, סב ע"א : 'בעל הלכות כתב . . . ואפשר דבמהדורא קמא דרב א [ ש ] י סברוה כדברי בעל הלכות, ומדלא אסיקו הכי בגמרא דילן, דהוא מהדורא בתרא, נפה עצמה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסלת — שמע מינה . . . ולרווחא דמילתא איכא למימר דאפילו היה רב אשי בעצמו ובכבודו חתים עלייהו דהנהו קונטריסין שהורי...  אל הספר