כח דרכו ההלכתית של ר״י הזקן התנגדותו להתנשאותם של תלמידי חכמים מצאה את ביטויה בהנמקתו לנוהג לזמן עכשיו בכל עם הארץ . . . ר״י סבר שאין צריך להתרחק מן המשפחות שאינן ידועות . . . בתשובותיו הוא בא לעזור לדלים ולהצילם מיד עושקיהם . . . הר״י עמד לצידם של מלמדי תינוקות . . . לא היה בודק אחרי שום יהודי באיסור והיתר . לצידה של רשימת הפסקים החברתיים המקילים הללו הציג אורבך כיוצאי דופן את פניו המחמירות של ר״י בסוגיות יין נסך, ריבית ושבועת נוכרי, ובהמשך הוא שב לתאר את ר״י המקל בהלכות שבת ובקבלת גרים . 108 התמונה המתקבלת מתיאורו של אורבך היא, שר״י הקל באופן שיטתי ולפחות את חלק מהיתריו יש לבחון כקשורים ל׳התחשבות בתנאי הזמן והמקום׳, 109 כמו גם ב׳מגמה לצמצום הגורם הפורמאלי לטובת ראיית התכלית והתוצאות׳ . 110 עיון בקובץ התשובות שלפנינו מגלה פוסק מהסס ומתלבט, שלעיתים אומנם מכריע אבל לעיתים מזומנות יותר משאיר את שואלו עם תשובה שאינה הכרעה . כך בסימן כה, הדן בכשרות אווז שנשברה רגלו וששברו התאחה, כתב ר״י : אני איני בקי בדבר זה לא לאסור ולא להתיר . ודומה לי מסברא מאחר שנקשר העצם . . . אין כאן עוד ריעותא בצומ...
אל הספר