כו הספרות שבה השתמש ר״י בתשובותיו נ״ל להחמיר שלא להחתים סופר בגט . . . ואע״ג דפר״ח הלכת׳ ככל הני אמוראי דמכשרי . . . ונכון להחמיר מיהו משמע שהלכות גדולות מכשירות . . . ואף על פי כן קשה בעיני לסמוך על דברי ר״ח כל כמה דאיפשר לי לתקוני כי דומה לי לפסול יותר מלהכשיר . מהשוואת הקטעים אהדדי מתברר שהדברים המובאים כאן אחרונים היו הראשונים להיכתב, ומהם נלמד על גישת ר״י לר״ח, ובעקיפין גם להלכות גדולות . ר״י הכיר את עמדתו המקילה של ר״ח אבל התקשה מאוד לקבלה – עובדה שעליה העיד גם בתשובתו, בה העיר שהוא ׳נזהר ומזהיר לכתחילה׳ . ר״י חלק אם כן על ר״ח ואסר, אבל כאשר הגיעה להכרעתו שאלה בדבר מעמדו של ילד שגט אימו היה כזה, הוא קבע שנכון לסמוך על פסיקתו המקילה של ר״ח . כיוצא בדבר ניתן למצוא בסימן קטו, בו חלק ר״י על עמדת ר׳ יואל הלוי ששלל מסירת גט לאשת גוסס . לאחר שזיהה ר״י כי עמדת ר׳ יואל נשענת על עמדת ר״ח, הוא כתב ׳וכל זה דחק אדוני בשביל פר״ח׳ . מילים מפורשות יותר מופיעות בסימן קז : ׳ואע״פ שאין נראה בעיני כדברי ר״ח מפי הגאון והייתי מתיר להשיא יתומה׳ . על פי שלושה עדים יקום דבר, וברור אפוא שפרשנותו ועמדתו הה...
אל הספר