137 פירוש ר' מנחם בן שלמה למגילות האשפות . < ד, ו > פ' . ויגדל עון בת עמי מחטאת סדו' ר' יהושע 105 ור' נחמיה בשם ר' אחא אמ' נעשה בישר' מה שלא נעשה ( כסדום ) { בסדום } שנ' 106 זעקת סדום ועמורה כי רבה ( וחטאה ) { וחטאתם } כי כבדה מאד, ובישר' כת' 107 עון בית ישר' גדול במאד מאד . ואפילו הכי סדום הית' הפוכ' כמו רגע , בפתע פתאום, ולא חלו בה ידים לא נחלו ול' נתייגעו בהפיכתה ידי בני אדם להלחם עליה, אבל ישר' האריך להם הקב"ה אפו והיה מעיד בהן ( בי דכל ) { ביד כל } נביא וחוזה 108 { ו } לא חזרו בהן . ויש דורשין ולא חלו בה ידים לש' חילוי ופילול, כלומ' לא התפללו לפני הקב"ה, ולפיכך נהפכו כמו רגע . < ד, ז > פ' . זכו נזיריה היתה מראית נזיריה זכה וברורה יותר משלג ואע"פ שאינן שותין יין . צחו מחלב והיו צחין ונקיים בעור בשרם יותר מחלב שהו' צח ונקי . ודומ' לדבר צח ואדום, 109 ובדברי רבותינו 110 כדי לצחצחן . יכול שיהו מלובנין בלבד ת"ל אדמו עצם . עיקר מילת עצם לשון דמות, כמו 111 וכעצם השמים לטוה', ש ( י ) היו יפים ואדומים יותר מפנינים , יותר מאבני אודם, שהיו מובחרות שבאבני חושן . 112 וכדמות ספיר שהי' לבנה ונאה ...
אל הספר