173 הקודש והחול | שלמה פישר ויקי ברונשטיין ( 2015 ) , למשל, תיעדה את התופעה בעשרה מוסכים במרכז הארץ שבהם עבדו יחד יהודים וערבים, ואילו אורי שוויד ועמיתיו ( 2018 . Schwed et al ) תיעדו את התופעה בתשעה בתי ספר המתאפיינים באוריינטציה יהודית-ציונית . גם ניסים מזרחי ( 2011 ) התייחס לידידות החמה שמפגינים מזרחים ממעמד הפועלים כלפי ערבים בזירת העבודה לצד אתנוצנטריות בהקשר הפוליטי, ולא פחות חשוב מכך — הוא תיאר כיצד משקיפים ליברלים, ובהם בעלי השכלה ויכולת התבוננות סוציולוגית, מתייחסים לכפילות הזאת כאל אנומליה או כחידה שהם מתקשים להסבירה . שהרי אם מזרחים מתייחסים לערבים כאל בני אדם הראויים לחברות, לאמפתיה ולדאגה, מדוע הם מסרבים להעניק להם זכויות אדם ואזרח מלאות ? מדוע הם תומכים במדיניות ימנית הנוטה למנוע מהערבים מימוש זכויות ודוחה כל פתרון לסכסוך הישראלי - פלסטיני ? החידה הזאת עומדת בלב המאמר, ואציע לה כאן פתרון, כלומר הסבר להתנהגות המזרחים . אבל אני מתעניין ב"פתרון" החידה באותה המידה שבה אני מתעניין בחידה עצמה, שכן נדמה לי כי חקר החידה וההנחות המבססות אותה יכול להוביל לתובנות ביחס לליברליזם — על...
אל הספר