כא. יוצר לפרשת כי תישא

444 יוצרות לספר שמות וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָ < אֵל > כְּחוֹל הַיָּם קָ < דוֹשׁ > כ"י א * 10 פז < מון > סְפוּרִים וּקְצוּבִים כַּחוֹל מִנְיָנָם לֹא יֶחְסַר מֶזֶג אַגָּנָם נֵצַח מִשֵּׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף כְּנָם קָ < דוֹשׁ > זַכִּים מִכָּל חַטֹּאותָם חֲפוּשִׁים מִכָּל עֲווֹנוֹתָם 15 לַייָ בִּפְקֹוד אֹתָם טָרְחָם לִישָּׂא וְצוֹרְרֵיהֶם לְנַגֵּיף יְחִידַת נַפְשָׁם לֹא יְסַגֵּף וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף כִּימוֹת הַחַמָּה יְמוֹתָם 20 לְבַל יַזִּיק נֶגֶף בְּמַחֲנוֹתָם בִּפְקֹוד אֹתָם [ פזמון ] שְׁעוּרִים וּקְצוּבִים כַּחוֹל הֲמוֹנָם לֹא יֶחְסַר מֶיזֶג אַגָּאנָם וכו' : כינוי לישראל . ראו בר' לב, יג ועוד . 11 עווים : חטאם . נראה שהסופר החל לרשום 'תעתועם', חזר בו ושכח למחוק . 12 והיה וכו' : הו' ב, א . * 10 ספורים וכו' : נושא המחרוזת הם ישראל . * 11 – * 12 לא יחסר מזג אגנם : על פי שיה"ש ז, ג . מזג אגנם : היין שבספליהם, וכאן כוונתו למניינם של ישראל ( הפסוק משיה"ש פותח דרשה לכי תשא בשמ"ר לט, א, ונראה שהייתה לפני הפייטן דרשה של פסוק זה שקבעה כי מספרם של ישראל לא יפחת לעולם משישים ריבוא ) . ראו גם...  אל הספר