341 פרשת ויגש וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹונִי יֶשׁ לָנוּ 10 [ פזמון ] לָנוּ / שִׁימַּעְתָּה כְּדִבְרֵיכֶם כֶּן הוּא לֹא אַאֲמִין עַד שֶׁתְּבִיאוּהוּ וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ הוֹרִידֻוהוּ קָ < דוֹשׁ > זָקֵן עַל אָח מֵעֵת נִשְׁכַּל חָדַל מִתַּעֲנוּגֵי מַאֲכָל 15 וַנֹּאמֶר אֶל אֲדֹונִי לֹא יוּכַל טַעַם שִׁימַּעְתָּנוּ אוֹתוֹ לְהֹרֵד יַחַד פָּנַי מִפְּנֵיכֶם אַפְרֵד וַתֹּאמֶר אֶל עֲבָדֶיךָ אִם לֹא יֵרֵד כָּחַשׁ סוחינו כְּבֹאִי מִשֶּׁבִי 20 לְעֵת גַּעְנוּ וְסִיפַּרְנוּ אוֹתוֹ לְהָבִיא וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי [ פזמון ] אָבִי / לְעֵת שָׁמַע פָּנָיו נֶעֱצָבוּ חַס עַל טְפָילָיו לְבַל יֻורְעָבוּ 10 כדבריכם וכו' : שם מד, י, אלא שבמקור האיש אשר על בית יוסף אומר כן לאחים אחר שנמצא הגביע . 11 עד שתביאוהו : ראו שם מב, טו . 13 זקן : כינוי ליעקב . אח : יוסף . מעת נשכל : מעת שסבר שיוסף מת . 14 חדל מתענוגי מאכל : איני יודע מקורו, אך השוו לסוגיתא הסורית 'או אחי לא חזא לכון' העוסקת במעמד התוודעות יוסף אל אחיו, ומספרת שיעקב, למן היעלמותו של יוסף – 'צהא ודמעוהי שתא / כפן וקטמא לעס' ( = צמא – ודמעותיו...
אל הספר