ו. מנהג ארץ ישראל בעניין ימי הטוהר

219 מנהגי קריאה בתורה ובנביא ומנהג הלכה העולים ממחזור היוצרות של שלמה סולימן על פי דין התורה יולדת זכר טמאה שבעה ימים ויולדת נקבה טמאה שבועיים . בתום ימים אלו חלים 'ימי הטוהר' : שלושים ושלושה ימים ליולדת זכר, ושישים ושישה יום ליולדת נקבה . על פי דין התלמוד הבבלי, נידה לה ע"ב – לו ע"א, מותרים ליולדת יחסי אישות עם בעלה בימי הטוהר אף אם ראתה בהם דם . ברם, בתקופת הגאונים רווחה בקרב קהילות בני ארץ ישראל חומרה להימנע מחיי אישות משך כל ימי הטוהר של היולדת, בניגוד להיתר המקורי שהתקבל בקרב רוב גאוני בבל . 16 נראה אפוא שדברי הפייטן 'וְגַם מֵעֶרֶשׂ עֲטוּרָה' מייצגים את החומרה שרווחה בזמנו בעיקר בקהילות שבהן שימש . 16 ראו בהרחבה ובהעמקה : זימר, ימי הטוהר של היולדת . אף שזימר מציין שם ( עמ' 221 ) את דעתם של כמה מהגאונים ששללו אף הם ברמות שונות של החמרה את יחסי האישות בימי הטוהר, ביניהם רב צדק גאון הנזכר בשמו, ומפנה לרמב"ם ( משנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פי"א הט"ו ) המזכיר 'תשובות למקצת הגאונים שיולדת זכר לא תשמש מטתה עד סוף ארבעים ויולדת נקיבה אחרי שמונים', הרי שהוא מסכם בבהירות : 'ברם הקו הנוקשה ה...  אל הספר
מקיצי נרדמים