ד. לשונות ארץ ישראליים במערכות היוצר של שלמה סולימן

164 פרק שביעי יוצרותיו לשונות פיוט ארץ ישראליים מובהקים האופייניים לפיוט הארץ ישראלי הקדום . 70 1 . צורת הריבוי של המילה 'אוֹת' ( במובן סימן הכתב של ההגיים ) המשמשת את הפייטן היא 'אוֹתוֹת', ולא 'אותיות' . 71 לדוגמה : 'גָּמַר מִסְפַּ [ ר ] אוֹתוֹתֵיהֶם / דֵּי שִׁשִּׁים רִבּוֹא עָלָה מִנְיָנֵיהֶם' ( כא, 4 – ,5 וכוונתו שמשה עמד על מניינם של ישראל באמצעות מניין ראשי האותיות של השבטים ) . 72 2 . בא"ר מובנו : הורה, כמו בטור : 'בֵּיאַרְתִּי תּוֹלָדוֹת לְהוֹלִידָה' ( ב, 78 ) . 73 3 . בר"ר מובנו : מחוזק, או נבחר ומטוהר, כמו בטור : 'בְּרוּרִים בְּכָל הִלּוּכִים' ( ח, 2 ) . 74 4 . גה"צ מובנו : שמחה ותשוקה, כמו : 'גּוֹהֲצִים לְהִתְנָאֶה' ( יד, 52 ) , 'גָּהַצְתָּה לְךָ עַם קָדוֹשׁ' ( לא, 67 ) . 75 5 . 'גּוֹמְרִים שָׁלוֹם' ( לח, 51 ) מובנו : מהללים את בוראם בברכת השלום . 76 6 . 'דגר' משמעו בָּעַל, בא על אישה . כך גורס אחד מכתבי היד העיקריים בגוף יוצר לנוח ביחס לאנשי דור המבול : 'דּוֹלְגִים וְדוֹגְרִים וְלֹא נִטְעָנִים' ( ב, 5 ) , כלומר : היו באים על נשותיהם אך משחיתים זרעם כדי שלא יולידו . 77 נראה ש...  אל הספר