152 פרק שביעי קרוב לוודאי שהפייטן שהרבה לעשות שימוש בשורש 'טכס' 18 לא ידע כלל על מוצאו היווני וראה בו מילה עברית לכל דבר . באותה מידה יש להניח שכאשר שלמה סולימן עשה שימוש במילה 'גֵּיא', 19 שלשון הפיוט העניקה לה משמעות חדשה ( ארץ ) על פי מובנה ביוונית, 20 הוא נסמך על המסורת הפייטנית הקלסית ששילבה מילה זו בפיוטים כבר מאות שנים לפניו, ולא ייגע עצמו בבירור ייחוסה המקורי . מילים שמקורן בשפה הארמית שכיחות כאמור במערכות יוצרותיו של שלמה סולימן יותר מן המצוי בפיוטי קודמיו . 21 עם זאת, בדרך כלל הפייטן עשה שימוש יוצר בשורשים הארמיים, שכן הוא חידש מהם פעלים ושמות בבניינים ובמשקלים עבריים . כך למשל מצאנו בפיוטיו של שלמה סולימן את השם 'רוֹטֵשׁ' ( כב, 38 ; ייחודי ) שמובנו : עוזב, על פי השורש הארמי רט"ש, ואת שם התואר 'עֲטוּרָה' ( כז, 35 : 'מֵעֶרֶשׂ עֲטוּרָה' ) שמובנו : מוסרת, מנועה, על פי השורש הארמי עט"ר . 22 על ציוֹן מבקש הפייטן : 'קִפָּאוֹן מִמֶּנָּה יִבְרַח' ( נא, 33 ) וכוונתו, כנראה : תינצל מזרם מים, שכן לשון 'קיפאון' יסודו בשורש הארמי קפ"א שהוא תרגום של 'ויצף' ( מל"ב ו, ו : 'ויצף הברזל', ותרגומ...
אל הספר