149 ענייני לשון וסגנון במערכות היוצר של שלמה סולימן בפייטנות העברית לדורותיה . 4 עם זאת, שתי תופעות מעניינות מסתמנות בדרך שבה ביאר הפייטן מילים מקראיות שמשמען אינו ברור . ראשית, לעתים הפייטן פירש תיבות שמובנן מעורפל על פי מובנן של המילים הסמוכות להן או על פי הקשרן התוכני . באופן זה ביאר סולימן את התיבה 'יעטף' שבפסוק 'תפלה לעני כי יַעֲטֹף ולפני יי ישפך שיחו' ( תה' קב, א ) במשמעות יתפלל, על פי 'תפלה לעני' . 5 לכך כתב הפייטן : 'נְעִימָה בְּצִפְצוּפֵיהוּ / שִׂמְחָה בְּמַעֲנֵה פִּיהוּ / עֹז וְחֶדְוָה בְּעִטּוּפֵהוּ' . 6 תופעה שנייה המאפיינת את הדרך שבה הבין הפייטן מילים מקראיות, היא ביאורן על פי תרגומן הארמי . הפייטן מספר על אברהם ש'פָּרַשׂ אֹהֶל' ( ג, 31 ) על פי תרגום אונקלוס ל'ויט אהלו' ( בר' יב, ח ) : 'ופרסיה למשכניה' . יעקב שחצה את הירדן : 'הַמְהַלֵּךְ בְּשֶׁפִי' ( ז, 88 ) , ומובן 'שפי' הנו על פי תרגום אונקלוס ל'וילך שפי' ( במ' כג, ג ) – 'ואזל יחידי' . 7 ישראל מתלוננים כמי ש'רֻטַּשְׁנוּ מִכֹּל בְּכָל מַמְלֶכֶת' ( מג, 112 ) , ומשמעות 'רוטשנו' כאן אינה במובנה המקראי : משוסעים, קרועים לגזר...
אל הספר