2. שיתוף שני עיצורים שורשיים בחרז ביוצרותיו של שלמה סולימן

137 דרכי שירה ביוצרותיו של שלמה סולימן א . לא ניכרת העדפה של הפייטן לחרוז בשני עיצורי השורש במרכיב מסוים של מערכת היוצר . התופעה שכיחה באותה מידה בכל אחד ממרכיביה של המערכת . ב . הפייטן נקט בשיטות הפייטניות המקובלות בעת מימושה של הנורמה המכבידה : 45 1 ) הפייטן חרז בעקיבות מלרע במלעיל ( 'יַחַד' – 'נִכְחַד' – 'אֶחָד' [ א, 10 – 12 ] ) . 46 2 ) חריזה במילה קבועה בלא שינוי משמעות . 47 3 ) חריזה בהטיות שונות של שורש אחד . 48 4 ) הפייטן השתמש ב'חרז מופסק' ( תוספת עיצור או תנועה בין שני עיצורי השורש של אחת מן המילים החורזות ) . התופעה שכיחה למדי כאשר עיצור זה הנו מאותיות אהו"י שניתן להניח שהגייתן הייתה מובלעת, 49 אך היא מצויה גם כאשר העיצורים הנם גרוניים או שפתיים, עיצורים שהגייתם נחשבה למוחלשת . 50 5 ) הכפלת אחד מעיצורי השורש איננה מהווה הפרה של נורמת החריזה . למשל : 'בַּשְּׁחָקִים' – 'חֲקוּקִים' – 'נֶחְ [ קָ ] קִים' ( ט, 49 – 51 ) ; 'שׁוֹבָבִים' – 'מַקְשִׁיבִים' – 'חוֹשְׁבִים' – 'יוֹשְׁבִים' – 'וְתוֹשָׁבִים' ( יז, 101 – 105 ) . 51 6 ) לעתים הפייטן שׂיכל בין שני עיצורי השורש החורזים : 'סִבְרָ...  אל הספר
מקיצי נרדמים